תנ"ך על הפרק - תהילים מ - חומת אנך

תנ"ך על הפרק

תהילים מ

607 / 929
היום

הפרק

לַ֝מְנַצֵּ֗חַ לְדָוִ֥ד מִזְמֽוֹר׃קַוֺּ֣ה קִוִּ֣יתִי יְהוָ֑ה וַיֵּ֥ט אֵ֝לַ֗י וַיִּשְׁמַ֥ע שַׁוְעָתִֽי׃וַיַּעֲלֵ֤נִי ׀ מִבּ֥וֹר שָׁאוֹן֮ מִטִּ֪יט הַיָּ֫וֵ֥ן וַיָּ֖קֶם עַל־סֶ֥לַע רַגְלַ֗י כּוֹנֵ֥ן אֲשֻׁרָֽי׃וַיִּתֵּ֬ן בְּפִ֨י ׀ שִׁ֥יר חָדָשׁ֮ תְּהִלָּ֪ה לֵֽאלֹ֫הֵ֥ינוּ יִרְא֣וּ רַבִּ֣ים וְיִירָ֑אוּ וְ֝יִבְטְח֗וּ בַּיהוָֽה׃אַ֥שְֽׁרֵי הַגֶּ֗בֶר אֲשֶׁר־שָׂ֣ם יְ֭הֹוָה מִבְטַח֑וֹ וְֽלֹא־פָנָ֥ה אֶל־רְ֝הָבִ֗ים וְשָׂטֵ֥י כָזָֽב׃רַבּ֤וֹת עָשִׂ֨יתָ ׀ אַתָּ֤ה ׀ יְהוָ֣ה אֱלֹהַי֮ נִֽפְלְאֹתֶ֥יךָ וּמַחְשְׁבֹתֶ֗יךָ אֵ֫לֵ֥ינוּ אֵ֤ין ׀ עֲרֹ֬ךְ אֵלֶ֗יךָ אַגִּ֥ידָה וַאֲדַבֵּ֑רָה עָ֝צְמ֗וּ מִסַּפֵּֽר׃זֶ֤בַח וּמִנְחָ֨ה ׀ לֹֽא־חָפַ֗צְתָּ אָ֭זְנַיִם כָּרִ֣יתָ לִּ֑י עוֹלָ֥ה וַ֝חֲטָאָ֗ה לֹ֣א שָׁאָֽלְתָּ׃אָ֣ז אָ֭מַרְתִּי הִנֵּה־בָ֑אתִי בִּמְגִלַּת־סֵ֝֗פֶר כָּת֥וּב עָלָֽי׃לַֽעֲשֽׂוֹת־רְצוֹנְךָ֣ אֱלֹהַ֣י חָפָ֑צְתִּי וְ֝ת֥וֹרָתְךָ֗ בְּת֣וֹךְ מֵעָֽי׃בִּשַּׂ֤רְתִּי צֶ֨דֶק ׀ בְּקָ֘הָ֤ל רָ֗ב הִנֵּ֣ה שְׂ֭פָתַי לֹ֣א אֶכְלָ֑א יְ֝הוָ֗ה אַתָּ֥ה יָדָֽעְתָּ׃צִדְקָתְךָ֬ לֹא־כִסִּ֨יתִי ׀ בְּת֬וֹךְ לִבִּ֗י אֱמוּנָתְךָ֣ וּתְשׁוּעָתְךָ֣ אָמָ֑רְתִּי לֹא־כִחַ֥דְתִּי חַסְדְּךָ֥ וַ֝אֲמִתְּךָ֗ לְקָהָ֥ל רָֽב׃אַתָּ֤ה יְהוָ֗ה לֹא־תִכְלָ֣א רַחֲמֶ֣יךָ מִמֶּ֑נִּי חַסְדְּךָ֥ וַ֝אֲמִתְּךָ֗ תָּמִ֥יד יִצְּרֽוּנִי׃כִּ֤י אָפְפ֥וּ־עָלַ֨י ׀ רָע֡וֹת עַד־אֵ֬ין מִסְפָּ֗ר הִשִּׂיג֣וּנִי עֲ֭וֺנֹתַי וְלֹא־יָכֹ֣לְתִּי לִרְא֑וֹת עָצְמ֥וּ מִשַּֽׂעֲר֥וֹת רֹ֝אשִׁ֗י וְלִבִּ֥י עֲזָבָֽנִי׃רְצֵ֣ה יְ֭הוָה לְהַצִּילֵ֑נִי יְ֝הוָ֗ה לְעֶזְרָ֥תִי חֽוּשָׁה׃יֵ֘בֹ֤שׁוּ וְיַחְפְּר֨וּ ׀ יַחַד֮ מְבַקְשֵׁ֥י נַפְשִׁ֗י לִסְפּ֫וֹתָ֥הּ יִסֹּ֣גוּ אָ֭חוֹר וְיִכָּלְמ֑וּ חֲ֝פֵצֵ֗י רָעָתִֽי׃יָ֭שֹׁמּוּ עַל־עֵ֣קֶב בָּשְׁתָּ֑ם הָאֹמְרִ֥ים לִ֝֗י הֶ֘אָ֥ח ׀ הֶאָֽח׃יָ֘שִׂ֤ישׂוּ וְיִשְׂמְח֨וּ ׀ בְּךָ֗ כָּֽל־מְבַ֫קְשֶׁ֥יךָ יֹאמְר֣וּ תָ֭מִיד יִגְדַּ֣ל יְהוָ֑ה אֹֽ֝הֲבֵ֗י תְּשׁוּעָתֶֽךָ׃וַאֲנִ֤י ׀ עָנִ֣י וְאֶבְיוֹן֮ אֲדֹנָ֪י יַחֲשָׁ֫ב לִ֥י עֶזְרָתִ֣י וּמְפַלְטִ֣י אַ֑תָּה אֱ֝לֹהַ֗י אַל־תְּאַחַֽר׃

מאמרים על הפרק

מאמר על הפרק

מאת:

פירושים על הפרק

פירוש על הפרק

מאת: ,
אז אמרתי הנה באתי במגילת ספר כתוב עלי. בפסיקתא אמרו דר"ל מגלת רות שכתב שמואל הנביא ליחס דוד המלך ואפשר לרמוז דס"ת במגילת ספר כתוב הוא תרב ולפי פשוטו רמז תרב גדולתי כי אחיו היו אומרים שהוא ממזר כי ישי אמר שזה כמה שהוא פרוש מאשתו והוא לא ידע שבמקום השפחה שקרא לטהר זרעו באה אשתו. ועל כן חשבו שהוא ממזר והאמת שהוא בנו מישי ואשתו ובא שמואל בדבר ה' וגילה הדבר וזה רמז ס"ת במגילת ספר כתוב תרב דע"י שמואל הנביא ע"ה נתברר הדבר שהוא בן ישי ואשתו ואדרבא תרב גדולתו שנמשח למלך. ועוד אפשר לרמוז כי במגילת ספר כתוב עלי ס"ת הוא ברית שם רמז דמלבד דשמואל כתב מגילת רות בעבור דוד עוד בה דהקב"ה כרת עמו ברית כמש"ה כרתי ברית לבחירי נשבעתי לדוד עבדי. ועוד אפשר לומר דהרב פנים מאירות בח"א בהקדמה כתב דנסתפק אם מחבר ספר צריך שיזכיר שמו עליו שהוא חיברו כדי שיזכירו שמו ואז שפתותיו דובבות בקבר או טוב שיכתוב סתם מבלי שידעו מי חיברו. והשיב דלענין שפתותיו דובבות בקבר אין צריך שיזכירו שמו דכל שאומרים החידוש ההוא אף שלא יזכירו שמו קמי שמיא גליא ושפתותיו של בעל החידוש דובבות בקבר. ומה שהיו מקפידים לומר ההלכה בשם אומרה היינו דכשהיו יודעים שאותה הלכה אמרה אדם גדול היו מקבלים אותה ואם אומרים סתם אינם מקבלים אותה ואין אומרים אותה ומנה שאין שפתותיו דובבות בקבר. וז"ש אז אמרתי הנה באתי במגילת ספר כאשר נבאר בס"ד ונתחיל מפסוקים הקודמים. ודע דבתוך הפירוש יש גרגיר מספר לב אריה וספר ארץ החיים ומיני ומנייהו יתקלס עילאה. אמר מר רבות עשית אתה ה' הנגלה ממעשיך שעשית עמנו צדקה וחסד וז"ש אתה ה' אתה חסד ה' מדת רחמים הם רבות כי עינינו הרואות. אך מלבד הנגלה ידענו נפלאותיך ומחשבותיך אלינו הנסתרים אין ערוך אליך. כי מה שאני רואה ומרגיש אגידה ואדברה עצמו מספר עאכ"ו אם היינו יודעים הכל אין הפה יכולה לדבר. ודבר שיהיה בכלל בגזרת עלי אמרת אם יתכפר עון בית עלי בזבח ומנחה ורמזת בזה דמתכפר בדברי תורה והיינו לשמוע דברי תורה בלי שום הרגשה לבד לשמוע באזנים אשר כרית לי. ומעין דוגמא עולה וחטאה לא שאלת וכותב דברי תורה כמקריב קרבן כמשז"ל ולכן אז אמרתי במגילת ספר להקריב קרבנות. ואם ראה תראה כתוב עלי שאני כותב מזמור לדוד למנצח לדוד משכיל לדוד וגם כל ספר תהלים נודע שאני חברתיו. והיה לי לכתוב סתם. אך לא מרמות רוחא כי לעשות רצונך אלהי חפצתי כדי שיקבלו הדברים כי תורתך בתוך מעי ואם לא ידעו שאני המחבר לא יקבלוהו. הלא תראה בשרתי צדק בקהל רב ואני דורש ברבים ואיני חושש שיבא אחד העם ויגנוב הדרוש ההוא כי איני מפסיד דכשיאמרנו אפילו שאינו אומר משמי הנה שפתי לא אכלא ושפתי דובבות כי ה' אתה ידעת כי אני המוליד והמחדש החידוש ההוא ואפילו שלא יאמרו משמי הנה שפתי לא אכלא. אבל לענין הספר צריך להזכיר שמי כדי שיקבלו הדברים. והרב מהר"ם שיף ז"ל פירש במ"ש בקמא דף י"ז דלמגמר המעשה גדול אך לאגמורי הלימוד גדול וז"ש לעשות רצונך אלהי חפצתי לקיים מצות במעשה כי המעשה גדול והיינו דוקא כשתורתך בתוך מעי דהוא למגמר. אז המעשה גדול אבל לאגמורי תלמוד גדול א"נ אפשר במ"ש התוספות פרק הנושא משם המדרש עד שאתה מתפלל שיכנסו ד"ת בתוך מעיך התפלל שלא יכנסו מעדנים לתוך גופך. וכתבנו בעניותנו בדרושים במ"ש בזהר הקדוש ורבינו האר"י זצ"ל שמה שאוכל אדם בחול יותר מצרכו הכל הולך לסט"א וכ"ש אם יתענג במאכל ומשתה גם את הכל לוקחת הסט"א. והתורה היא רוחנית קדושה ראשונה ואיך יתכן שתשרה עם הסט"א לכן אמרו עד שאתה מתפלל שיכנסו דברי תורה וכו' דאם בא אל קרבו מעדנים ורוב אכילה נטמא הגוף ונעשה משכן לסט"א ואיך יתכן שיכנסו דברי תורה לכן התפלל שלא יכנסו מעדנים ואז הגוף נקי וטהור ונקל הוא ליכנס ד"ת אח"כ וכבר כתב הרמב"ן ז"ל דמצות קדושים תהיו היינו קדש עצמך במותר לך וז"ש דוד הע"ה לעשות רצונך אלהי חפצתי וקדשתי עצמי במותר לי והסט"א היא רחוקה ממני לכן ותורתך בתוך מעי כי נקיים הם והיו מוכנים לקבל אור תורה רוחנית:רצה ה' להצילני. ראשי תיבות לר"י היא קליפה על הזנות כמ"ש הרב הקדוש מהר"ר שמשון מאסטרפולי ז"ל ואפשר שהיה מתחנן שה' יצילנו ממנה. ה' לעזרתי חושה שנשמור תקון יסוד ומלכות הרמוז חושה גימטריא שדי ה' שדי יסוד ה' מלכות:

תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך